על מילות השיר

הבית הראשון

​

​

​

 

הבית הראשון מתאר את הטבע בסתיו: העלים נושרים (נופלים) מהעצים. זו עונת השַלֶכֶת. בשמיים יש עננים. 

 

נוֹשְרִים הֶעָלִים – העלים נופלים מהעצים. לתופעה ולעונה של נשירת העלים מהעצים קוראים בעברית שַלֶכֶת. בעברית: שערות נושרות מהראש, שיניים נושרות מהפה בגיל 7, תלמידים לא טובים נושרים מבית הספר לפני סיום כיתות י"ב. משרד החינוך עושה הכול כדי לצמצם את הנשירה של תלמידים. אנשים משלמים כסף רב כדי לעצור את נשירת השערות...

 

גנים – פארקים, גינות. יחיד: גן. המילה משמשת גם לגן ילדים, מקום שבו הילדים מבלים בבוקר כשההורים בעבודה.

 

שְׂדֵרוֹת – שורות של עצים. וגם רחוב רחב: שדרות רוטשילד בתל אביב, שדרות השאנז אליזה בפריז, השדרה החמישית בניו יורק. 

שְׂדֵרה היא שורה של עצים המסודרים בסדר, מסודרים בשורה. ולכן אומרים: שְׂדרה אף על פי ש ישראלים רבים טועים ואומרים שדרה... זה לא בסדר... ואם תשאלו למה כותבים שׂדרה ב שׂ' וסדר ב-ס', התשובה: שׂ שׂמאלית ו-ס מתחלפות בעברית לפעמים.

 

רוכבות במרום שַיְירוֹת עננים: 

 

עֲנָנִים – clouds.

 

שַיָירוֹת – קבוצות של אנשים, מכוניות, סוסים, בעלי חיים שנעות יחד בשורה. יחיד: שַיָירָה. סמיכות: שַיֶירֶת מכוניות. רבים: שַיָירוֹת. ובשיר שלנו בסמיכות רבים: שַיְירוֹת עֲנָנִים.

 

מָרוֹם – שמיים. 

 

רוֹכְבוֹת – רוכבים על אופניים, על סוס. שם הפועל: לִרְכּוֹב. כאן מתאר המשורר עננים רבים השטים בשמיים כמו שיירות של כלי רכב שנוסעים יחד.

 

כּוֹכָב – star.

 

נֶחְבָּא אל כֵּלָיו – נֶחְבָּא אל הכֵּלִים הוא ביטוי שפירושו: מסתתר כדי שלא יראו אותו כי הוא ביישן. שם הפועל לְהֵיחָבֵא.

 

​

הבית השני

​

​

הבית השני מתאר את נדידת הציפורים ואת רוחות הסתיו: בסתיו הציפורים נודדות (עוברות) מארצות הקור לארצות החום. אלפי ציפורים עוברות מעל שמי ישראל בדרכן מאירופה לאפריקה. הרוחות מזכירות לנו שהחורף מתקרב.

 

אחרונֵי ציפורים  - על פי המילון, ציפור בעברית היא ממין נקבה. ברבים: ציפורים. בסמיכות: ציפורי. ציפורי שיר. חלפי כותב על ציפורים בלשון זכר: אחרוני ציפורים. למשוררים מותר...

​

מעניין לציין שבחלק מהשירונים הציפורים בשיר הזה הן  כל הזמן בזכר: יצאו לדרכם... נשאו הם איתם. בשירונים אחרים הציפורים הן בלשון נקבה, כמו שאנחנו רגילים לומר: יצאו לדרכן,,, נשאו הן איתן...

​

נָשְׂאוּ  - לקחו, הרימו. שם הפועל: לָשֵׂאת. נושאים תיק או מַשָא כבד, נושְׂאים נאום, נושאים תפילה (ראו בהמשך השיר), נושאים אישה או בעל.

​

פּוֹרֵט - מנגן על כלי שיש לו מיתרים: גיטרה, פסנתר. שם הפועל: לִפְרוֹט. פורטים גם כסף 'גדול' לכסף 'קטן', אבל זה ממש לא שייך לכאן. כאן הרוח כמו מנגן מנגינה.

הרוח, המילה רוח בעברית היא גם זכר וגם נקבה. חלפי בוחר לדבר על הרוח בלשון זכר.

 

מֵיתָרָיו  - המיתרים שלו. מֵיתָר –string . לגיטרה, לכינור, לצ'לו, לפסנתר ולנבל יש מיתרים. בגוף האדם יש מיתרי קול שבזכותם אנחנו יכולים לשיר ולדבר. וגם ללב יש מיתרים. כשמישהו מרגש אותנו אנחנו אומרים שהוא פורט לנו על מיתרי הלב.

בכניסה לירושלים עומד גשר המיתרים.

​

​

הבית השלישי

​

​

​

הבית השלישי מתאר את הים בסתיו.

 

מַפְלִיגוֹת – שטות בים. שם הפועל: לְהַפְלִיג.

 

אונִיוֹת – ספינות גדולות ששטות בים. יחיד: אוֹנִייָה.

 

ימים – רבים של ים וגם של יום.

 

אוֹפָקִים  - אופק הוא Horizon. לפעמים אנחנו רואים את האופק ולפעמים לא רואים אותו. האוניות שבשיר מפליגות אל האין אופקים – רחוק רחוק... מי יודע לאן...

 

נֶאֱבַק – נִלְחַם. שם הפועל: לְהֵיאָבֵק, שם העצם: מַאֲבָק.

 

לא יכול עוד הים לְגַלָיו  - הים כאילו נלחם בגלים והוא לא מצליח במלחמה נגדם. אין לו כוח. הם חזקים יותר ממנו.

​

​

הבית הרביעי

​

​

 

הבית הרביעי מתאר את התחושות של בני האדם בסתיו.

 

שוֹקַעַת – השמש שוקעת בערב. שם הפועל : לִשְקוֹעַ. שם הפעולה: שְקִיעָה. בני אדם שוקעים בשינה, שוקעים בחובות כספיים, שוקעים בדיכרון, שוקעים בעבודה.

 

שְתִיקָה – שקט. לא מדברים. שם הפועל: לִשְתוֹק. 

 

עֲמוּקָה – deep. חופרים בור עמוק באדמה. עשעייפים שוקעים בשינה עמוקה. שתיקה

 

עמוקה – שקט גדול. כשמדוכאים שוקעים בשתיקה ארוכה...

 

תפילה עַתִיקָה – תפילה ישנה. נושאים תפילה בלב או בקול רם.

 

לַשָוְוא – לחינם. סתם. לריק. אין טעם בדבר. המאמצים והתפילות לא ישנו דבר.

​

​

הבית  החמישי

​

​

​

הבית החמישי מתאר בצורה מלנכולית יותר את הרגשות של בני האדם בסתיו. מי שאהב כבר איננו אוהב

 

עֲיֵיפִים, לֵאִים – אין להם כבר כוח.

 

צְלָלִים – shadows. יחיד: צֵל. ביום חם אנחנו משתדלים להיות בצל ולא בשמש.

 

דוּמָם – בשקט, בשקט

 

נֶעֶתְקוּ המילים - ביטוי שפירושו: אין יותר מה לומר, מרוב פחד או התרגשות כאילו נעלמו המילים מהפה.