על השיר

​

​

​

​

 

"שיר יִשְׂרְאֵלִי" הוא השיר המסיים את היצירה הגדולה "סוויטה יִשְׂרְאֵלִית" שכתבו אהוד מנור (מילים) ושלמה גרוֹניך (לחן).

 

סוויטה יִשְׂרְאֵלִית הולחנה בשנת 1995 והיא מבוססת על 'שיר יִשְרְאֵלִי' המופיע באלבומו של גרוניך עם מקהלת שבא. היצירה נכתבה כדי לייצג את ישראל בפרויקט האירופאי Young Europe Sings . גרוניך ביצע אותה עם מקהלת הילדים מורן ומקהלת הילדים שבא. ליצירה בת עשר הדקות צולם קליפ שבו צולמו גרוניך ושמונים ילדים על רקע נופים ואתרים בישראל.

 

היצירה מציגה, במילים ובמנגינה, סגנונות שונים של מוסיקה המייצגים את המקורות התרבותיים הרבים שהשפיעו על התרבות היִשְׂרְאֵלִית: מוסיקה עתיקה, רוסית, תימנית, בלקנית, מרוקאית, חסידית, ספרדית, אתיופית. החלק האחרון בסוויטה נקרא "שיר יִשְׂרְאֵלִי" והוא מדגים את ה"יצירה היִשְׂרְאֵלִית החדשה" – שהיא מיזוג מיוחד במינו של כל המקורות התרבותיים האלה – קיבוץ גלויות, פסיפס יִשְׂרְאֵלִי מגוון של אנשים, תרבויות, מסורות, לשונות, טקסטים, צלילים, טעמים וצבעים. 

 

בראשית ימי המדינה דיברו על  "כור היתוך" – מעין תנור גדול שאליו יכניסו את כל התרבויות של העולים ויצא ממנו 'היִשְׂרְאֵלִי החדש', כמו שמכניסים מתכות לְתנור גדול, והחום הגדול מתיך אותן יחד והופך אותן לחומר חדש לגמרי. כבר שנים רבות שלא מדברים על 'כור היתוך' אלא מבינים שכדי לבנות כאן חברה יִשְׂרְאֵלִית יפה ובריאה יש לשמור על כל אחד מהמקורות התרבותיים המרכיבים אותה. אסור למחוק אותם. להיפך! יש לשמר אותם. לכל אחד מהם יופי משלו, הייחוד שלו. וכולם יחד יוצרים את הזהות היִשְׂרְאֵלִית החדשה.