.jpg)
על השיר
שירת העשבים הוא שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר על בסיס שלוש אמרות של רבי נחמן מברסלב.
נעמי שמר כתבה את השיר בשנת 1976 עבור המחזה "מסעות בנימין השלישי", עיבוד לסיפורו של הסופר מנדלי מוכר ספרים. אומנים רבים הקליטו את השיר במשך השנים, בהם: ירדנה ארזי, רוחמה רז, אתי אנקרי, אברהם פריד ונעמי שמר עצמה באלבומה "על הדבש ועל העוקץ". נוהגים לשיר את השיר בט"ו בשבט.
שמר סיפרה כי מי שהביא לתשומת לבה את דבריו של רבי נחמן מברסלב היה השחקן שלמה ניצן בתוכנית לרגל ט"ו בשבט ששודרה בטלוויזיה. היא סיפרה כי מרגע ששמעה את הסיפור – המנגינה נולדה בתוכה. בספר השירים שלה נעמי הקדישה את השיר לשלמה ניצן.
נעמי שמר, משוררת ילידת הארץ, חיה בטבע, על שפת הכינרת, בצל התמרים והאקליפטוסים. היא ספגה בביתה גם את האהבה למקורות - לארון הספרים היהודי ולניגונים החסידיים. היא מבטאת בשיר הזה את הקשר האישי שלה עם הארץ, עם התרבות היהודית, עם הצומח והחי.
רבקה ספיר, אמה של נעמי שמר, סיפרה כי היא זוכרת את אביה, סבה של נעמי שמר, שהיה אדם דתי, מטייל איתם בטבע, מצביע על הרוח המטייל על פני העשב, ואומר באידיש: "גיב א'קוק דיגרעזלעך דאווענען" – הסתכלו, העשבים מתפללים.
המקור למילות השיר:
הבית הראשון של השיר הוא פרפרזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן.
וכי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב ועֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירָה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה.
הבית השני מקורו בדברים הבאים של רבי נחמן:
אם היית זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבוד את ה' ביראה.
הבית השלישי הוא פרפרזה על המשפט הבא:
עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה.