top of page

 

מילות השיר

לפני שנסביר את מילות השיר הנה האזכורים למילים, צירופים ומשפטים בתרבות היהודית הקיימים בשיר:

 

שמעו אחי; עם ישראל חי – צירופים אלה מובילים לדברי יוסף אל אחיו כשלא יכול היה להסתיר עוד מפניהם את זהותו: "ויאמר יוסף אל אחיו, אני יוסף העוד אבי חי " (בראשית מ"ה 3). מכאן הגיע אלינו הפסוק "עם ישראל חי". 

 

עמוד האש – עמוד הענן ועמוד האש הלכו לפני מחנה בני ישראל במדבר והראו להם את הדרך. עמוד הענן הלך לפניהם ביום ועמוד האש האיר את דרכם בלילה. 

 

בשנת 1981, כשנה לפני כתיבת השיר, שודרה בישראל סדרת תוכניות הטלוויזיה "עמוד האש" העוסקת בתולדות הציונות ותקומת המדינה. הסדרה עוסקת גם בתקופת השואה. 

 

"התקוה"  - אהוד מנור כתב "טוב שלא אבדה עוד התקווה" -  פראפרזה על שורה מתוך ההמנון: "עוד לא אבדה תקוותנו".

 

אין זה הציטוט היחיד מן ההמנון. לשיר "תקוותנו" שכתב נפתלי הרץ אימבר, יש תשעה בתים, ורק משפט אחד מתוכו הפך להמנון "התקווה". הבית האחרון שבשיר המקורי פותח במילים: "שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי". הוא פונה לאחיו היהודים הנודדים מארץ לארץ ואין להם מדינה משלהם. 

 

מילים בשיר 

 

 

 

               

 

אַחַי – האחים שלי, וגם: בני עמי. אגב, על פי המילון יש לומר: אַחַי. עופרה חזה וגם אבי טולדנו זרים אֶחי.

בלשון הדיבור 'אחי' הוא לשון פנייה של צעירים לחברים שלהם. בקרב הצעירים, כמעט כל אחד שפונים אליו הוא 'אחי' ואפילו 'אח שלי'...

 

נִישָׂאוֹת  - נושאים אותן, מחזיקים אותן. שם הפועל: לָשֵׂאת.

נושאים תפילה, נושאים נאום. נושאים נשק. נושאים בעל או אישה בטקס הנישואין. 

 

חוֹחַי – החוֹחִים שלי. חוֹחַ הוא קוץ דוקר. בשיר השירים כתוב: כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת (שיר השירים פרק ב פסוק ב).

 

רַבּוֹת מִסְפוֹר – יש כל כך הרבה ולכן קשה לספור.

 

אָבְדָה – הייתה ואיננה. אָבַד – היה ואיננו. וגם: הלך לאִיבּוּד, לא יודעים איפה הוא.

בנמל התעופה, אם אנחנו לא מוצאים את המזוודה שלנו אחרי טיסה -  אנחנו פונים למחלקת אבדות ומציאות. במלחמה יש אֲבֵדוֹת בנפש. מותו של הסופר עמוס עוז הוא אבדה לעולם הספרות.

משתמשים בשורש א.ב.ד גם בבניין פיעל: איבדתי את הארנק. אני חושב שהוא הלך לאיבוד כשרצתי בפארק.

 

משתמשים בשורש גם בבניין התפעל: הִתְאַבֵֹּד – שם קץ לחייו. הרג את עצמו.

 

תִקְוָוה  - hope, רצון שמשהו טוב יקרה בעתיד. השורש: ק.ו.ה. שם הפועל: לְקַווֹת ל...אנשים אופטימיים לא מפסיקים לקוות לטוב.

 

מִזְמוֹר - מִזְמוֹרִים הם שירים למילים מספר "תהילים"

 

דוֹר (ז')  - generation   רבים: דוֹרוֹת

 

מַעְיָין  - מקור מים

 

מֵאָז וְעַד עוֹלָם – בעבר ובעתיד, מאז ומתמיד בעבר, לתמיד בעתיד

 

הוֹמִים - הוֹמים, מתרגשים, רוצים, מקווים. השורש: ה.מ.ה. שם הפועל: לַהֲמוֹת. זה השורש של המילה

 

המון – הרבה וגם הרבה מאוד אנשים. היונים הומות, משמיעות קולות: המ...המ...

 

אֶפְרוֹשׂ  - ארים את ידיי כלפי מעלה ואפתח אותן לצדדים. שם הפועל: לִפְרוֹשׂ. פורשׂים מפה על השולחן. 

 

יְדִידַי – הידידים שלי. ידיד הוא חבר.

 

אֲשֶר – ש... 

 

מֵעֵבֶר יָם – מארצות רחוקות

 

אָז  - המשמעות של המילה 'אז' היא: בימים ההם, בזמן ההוא בעבר. אבל כאן ובשפת הדיבור משתמשים במילה הזו כמילה סתמית או מילת זירוז שפותחת משפטים. אז מה נשמע? אז אתה בא או לא? 

 

כֹּּה לֶחָי – קריאת שמחה: כל הכבוד!  הֵידָד!

 

אוֹרְחַי – האורחים שלי. אורח הוא אדם שבא לבקר אצל מישהו. השורש: א.ר.ח. לְאָרֵחַ – לקבל אורחים.

 

לְהִתְאָרֵחַ – להיות אורחים של מישהו.

 

בָּנַי המבקשים לחזור – בני העם הרוצים לחזור למולדת  - לישראל.

00:00 / 02:03
00:00 / 04:32
bottom of page